סקרי קרקעות

סקרי קרקעות

עריכת סקרי קרקע לפי דרישת המשרד להגנת הסביבה

סקר היסטורי, דיגום ובדיקת קרקעות, הגשת דוחות למשרד להגנת הסביבה

רקע והסבר על הסיבה לדרישות המשרד, הדרישות עצמן ואפן ביצוען:

תהליך סקירה ושיקום קרקע מבוצע לעיתים קרובות כחלק מהליכי התכנון או רישוי הבניה, כאשר מוגשת תכנית או מתקבלת בקשה להיתר בניה באזורים בהם התקיימו פעילויות העלולות לגרום לזיהום קרקע.

הטיפול באתר מזיהוי ראשוני ועד סיום טיפול על מנת לבצע סקירה וטיפול באופן שיטתי המניב מידע מקצועי ואמין, הדרישות המעוגנות בתנאי הרישיונות וההיתרים שניתנים על ידי גורמי המשרד מפנות להנחיות העדכניות המופיעות באתר המשרד.

כל מסמך שיגיש העוסק למשרד כחלק מהליך הסקירה והטיפול, ילווה באישור בכתב חתום על ידי בעל המקצוע שביצע את הסקירה כי ההליך בוצע בהתאם להנחיות.

המתווה הכללי של שלבי הטיפול באתר:

1 – סקר היסטורי

2 – סקר קרקע, גז קרקע, מים

3 – סקר סיכונים (אופציונלי)

4 – טיפול במזהמים כל ממצאי שלבי הטיפול באתר יבחנו על פי מתודולוגית מודל תפיסת האתר המפורטת בהמשך.

במסגרת החלטה פרטנית במתן הוראה או דרישה על ידי הגורם המוסמך בעניינים אלה, יתחשב הגורם המוסמך, בין השאר, בשיקולים הבאים:

  • מידת התפשטות המזהמים ומידת פוטנציאל ההשפעה של המזהמים על הסביבה ועל בריאות הציבור;
  • הטלת אחריות בהתאם לעיקרון המזהם משלם ושיעור התרומה של מקבל ההוראה לזיהום הקרקע;
  • הנזק שעלול להיגרם מאי נקיטת פעולה לטיפול הקרקע;
  • התועלות במתן ההוראה או הצו לרבות מניעת או הפחתת סיכון לבריאות הציבור והסביבה, לעומת העלות הצפויה במתן ההוראה או הצו כאמור;
  • בזמן שחלף ממועד הזיהום ועד למתן הצו או ההוראה.

תהליך הביצוע משלב הסקר ועד סיום הטיפול

שלב א' – סקר היסטורי

סקר שמטרתו זיהוי מקורות אפשריים לזיהום של קרקע באתר הנבדק, בהווה ובעבר, לרבות מיקומם והיקפם, וזיהוי החומרים המזהמים שנעשה בהם שימוש, המבוסס על בדיקות באתר, במסמכים, ברישומים, בתמונות ובתיעוד אחר. בהתאם לממצאי הסקר ההיסטורי יחל תהליך בחינה והערכה על פי מתודולוגית ה CSM ויוחלט לגבי הצורך בהמשך הסקירה בקרקע. במקרה שימצא כי לא קיימת אפשרות ממשית לכך שהקרקע היא קרקע הטעונה טיפול, לא יידרשו פעולות נוספות. ככל שהממצאים יתמכו בחשד לזיהום קרקע או שלא ישללו אפשרות לקיומו של סיכון, יידרש המשך הסקירה.

שלב ב' – סקר קרקע, גז קרקע ומים

סקר שמטרתו איתור ומיפוי של זיהום קרקע באתר הנבדק, בין השאר על ידי לקיחת דגימות קרקע, גז קרקע, מים. סקר גז קרקע יידרש במקרה שקיים חשד לזיהום בחומרים אורגניים נדיפים או חצי נדיפים. יצוין, כי במקרים שנדרש סקר גז קרקע הוא יבוצע בדרך כלל לפני סקר הקרקע, שכן הוא יכול לסייע באיתור זיהום קרקע. בנוסף, בשלב זה יעודכן ה-CSM שהוכן במסגרת הסקר ההיסטורי, בהתאם לממצאי הסקר הפיזי, על מנת לבחון את הצורך בטיפול בקרקע.

שלב ג' – סקר סיכונים

ככלל יעדי הטיפול בקרקע הנם ערכי הסף הראשוניים שפרסם המשרד. על מנת לאמץ ערכי יעד מבוססי סיכון פרטניים לאתר יש לבצע סקר סיכונים בהתאם להנחיות IRBCA .יצוין, כי במסגרת שלב זה, יתכן וידרשו בדיקות קרקע וגז קרקע נוספות.

שלב ד' – פעולות מניעה והפחתת סיכון

מניעה והפחתת סיכון יכולה להתבצע בשתי דרכים עיקריות:

(א) טיפול בקרקע – הפחתת הריכוז של המזהמים בקרקע עד לרמה הנדרשת בהתאם לערכי הסף הראשוניים או בהתאם לערכי סף פרטניים שנקבעו בסקר סיכונים לאותה קרקע.

(ב) אמצעי הפחתה – הפחתת הסיכון באמצעים פיזיים החוסמים את דרכי ההסעה והחשיפה של המזהמים, כגון חציצה, מיגון, איטום או "קיבוע" החומרים המזהמים בקרקע באופן המונע את תנועתם. ככלל קיימת עדיפות לטיפול בקרקע על פני נקיטה באמצעי הפחתה. פעולות מניעת הסיכון יותאמו למכלול התנאים באתר כפי שעלו בתהליך הסקירה. בדרך כלל, תכנית טיפול או אמצעי הפחתה ילוו בתכנית בקרה תקופתית, אשר תבחן את התקדמותן ויעילותן.

שלב ה' – סיום פעולות מניעה והפחתת סיכון

בתום הפעולות ולאחר ביצוע בדיקות מוודאות לפי הנדרש, ייתן המשרד לגורם המבצע אישור בכתב בדבר השלמת ביצוע הדרישות למניעת סיכון בהתאם לתכנית. אישור זה יכול להיות מותנה בתנאים, לרבות ביצוע תקופתי או מתמשך של בדיקות, ניטור ודיגום בקרקע. ניתן יהיה לקבל אישור כאמור מהמשרד גם במקרים בהם לא נדרשו פעולות טיפול או שהתהליך נעצר בשלב כלשהו, בשל העדר סיכון.


תהליך הסקירה לצורך היתר בניה

שלב א'- ניתוח תמונת המצב הסביבתי על המתכנן ברמה המתארית או המפורטת להעריך את האפשרות להמצאות מזהמים בקרקע על פי ממצאי הסקר ההיסטורי המתארי או הסקר ההיסטורי המלא לפי העניין. במידה ונמצא כי יש סבירות להמצאות מזהמים בקרקע, על המתכנן להטמיע בתוכנית הוראות לפעולות סקירה והפחתת סיכון שיבוצעו במסגרת התכנון המפורט או הרישוי.

שלב ב'– פרוגראמה וחלופות ברוב האתרים בהם יש סבירות להמצאות מזהמים בקרקע, לא צפויה השפעה על תכנון השימושים עצמם, מאחר שניתן למנוע או לצמצם את הסיכון באמצעות פעולות טיפול, מניעה או הפחתה. במקרים מיוחדים בהם התגלה בשטח התוכנית זיהום חמור שאינו ניתן לטיפול או שלא ניתן לחסום את דרכי החשיפה אליו, יש לשקול התאמת מיקום שימושים בהתאם לממצאי הזיהום. בנוסף, במקרים מיוחדים בהם התגלה בשטח התוכנית זיהום מי תהום הטעון טיפול – יש לשקול השארת שטח פנוי בתוכנית להקמת קידוח או קידוחים ומתקן בסמוך אליהם לטיפול במים, לפי הנחיות רשות הממשלתית למים ולביוב.

שלב ג'– עריכת מסמכי התכנית 5 )תשריט סביבה: סימון אזורים בהם קיימת סבירות להמצאות מזהמים בקרקע, בגזי קרקע ובמי התהום. סימון אזורים בהם ידוע על זיהומים בקרקע, גזי הקרקע ומי התהום.

1 )הוראות: קביעת הנחיות בנושאים הבאים, לפי הצורך, ובהתאם למידת הפירוט של התכנית:

א. הוראות לסקירה – בדיקת המצאות מזהמים בקרקע, גזי קרקע או מי תהום.

ב. הוראות לטיפול במזהמים בקרקע או בגזי קרקע.

ג. הוראות למתן אפשרות עתידית לשיקום מי תהום מזוהמים, באמצעות השארת מקום פנוי לקידוחים ומתקני טיפול.

ד. הוראות לחסימת דרכי חשיפה למזהמים מהקרקע לציבור, באמצעות מיגון מבנים, הגבלת שימושים בחללים תת קרקעיים או אמצעים אחרים.

צור עמנו קשר עוד היום לקבלת פרטים והצעת מחיר לליווי וביצוע בדיקות כולל הגשת דוחות וניהול הקשר עם המשרד.


בדיקת קרקע – ראדון

במסגרת תהליך העמידה בתקן 5281 בתחום 'קרקעות ואתרים מזוהמים' אנו מבצעים בדיקות קרקע למדידת תכולת חומרים רדיואקטיביים טבעיים בקרקע (אורנים 238, ראדיום-226, תוריום-232, אשלגן 40) והמלאכותיים (לדוגמא צ'יזיום 137) בקרקע בדגש על מדידת פוטנציאל הראדון בקרקע.



telemarketer

השאר פרטים לקבלת ייעוץ והצעת מחיר

 

צור קשר
Sending

 
נגישות